רפורמה ברישוי עסקים – ההבטחה מול ההליך בפועל

ההצעה הראשונית בממשלה, התמקדה בארבעה שינויים עיקריים במודל רישוי העסקים. הראשון – הארכת תוקף רישוי העסקים לתקופה ארוכה מזו שהוקצבה בחוק המקורי. לאחר ביצוע רפורמה ברישוי עסקים, כל עסק יוכל להחזיק ברישיון למשך עשור ללא צורך לחדשו מדי שנה עד שלוש שנים. השינוי השני נועד לקצוב את הזמן שבו הרשויות יוכלו לאתר ליקוים לפני מתן הרישיון. השינוי השלישי שהוצע, העניק לרשויות אפשרות לאכוף בקלות רבה יותר את ההנחיות, ולמעשה לא פועל לטובת בעל העסק אלא כנגדו. זאת בהתבסס על תצהיר של בעל העסק שנועד להחליף את בדיקת הרשויות. אם התצהיר יתברר כשקרי, בעל העסק ייקנס. השינוי האחרון נועד לוודא כי דרישות גופי הרישוי השונים שנדרשים לאשר את הרישיון אינן סותרות. כן נדרש כי בדחיית בקשת הרישיון כל אחד מהגופים יצטרך לנמק את בקשותיו בכתב.

מסלול מקוצר

באמצע יולי 2018 הצביעה הממשלה על השינויים בחוק החדש, והוא הוגדר כתיקון 34 לחוק רישוי עסקים[1]. במסגרת התיקון חלק מהעסקים יכלו לבקש להכלל במסלול המקוצר. עקב כך בוצעו מספר שינויים עיקריים במסגרת הרפורמה:

• האחריות על העמידה בתקנים וההוראות השונות עברה לבעל העסק. במקום לערוך בדיקות מקיפות על ידי הרשויות, העסק מסוגל לפתוח את דלתותיו על סמך תצהיר בלבד.
• נוסף מנגנון של אחידות בפיקוח. ללא קבלת הסכמה מהדרג הממונה, פקח אחד לא יוכל לסתור דרישות של פקח אחר או להוסיף דרישות נוספות.
• כל עסק נבחן לגופו על־פי רמת הסיכון שלו, בהתאם לקבוצות סיכון מוגדרות מראש.
• מוכתב לוח זמנים מוגדר. אם הרשויות לא ענו לבעל העסק במסגרת הזמן המוקצב להן, הדבר יחשב לאישור.
• נוספו כלי אכיפה לעסקים שלא עומדים בדרישות, לרבות עיצומים כספיים וקנסות כמו גם דרישה לתיקון ליקויים. תוספת זו נועדה לאזן בין מטרות החוק לרישוי עסקים לבין ההקלות לבעלי העסק.
• הוארך תוקף הרישיונות המונפקים לעסקים.